2015
אורי ורשבסקי
אביגיל קורפוז
כיתה ה’-3 // ביה”ס גולומב ת”א
היצירה שלי הייתה על הפתגם: “אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו”. רציתי להראות שיש אנשים שלא נראים טוב מבחוץ אבל אם מכירים אותם הם אנשים מקסימים וטובים ואפשר להתחבר אליהם ואפילו ללמוד מהם הרבה דברים.
מוניקה איום
כיתה ט’-1 // ביה”ס ביאליק רוגוזין, תל-אביב
“בעבודתי, ציירתי עשרה חתולים דומים בצבע שחור, צפופים וקרובים האחד לשני, וחתול אחד מיוחד אשר נפרד משאר החבורה, אותו בחרתי לצייר במגוון צבעים וצורות אשר מייחדים אותו מהשאר.התייחסתי למצב הסביבתי/ חברתי שבו לא יודעים לקבל את השונה בצורה מכובדת ובאהבה, למרות כל היופי והטוב שבו ולכן הוא נדחק לשוליים. בחרתי להתייחס לנושא זה בפרוייקט “שונים ביחד” משום שהוא נוגע לי מאוד וכולי תקווה שמצב זה ישתנה בעתיד ושנוכל כחברה לקבל את כל האנשים באופן שווה”.
סדריק גארין
כיתה ט’-2 // ביאליק-רוגוזין, תל-אביב
ציירתי דיוקן עצמי, אשר מורכב מצבעים שונים וטקסטים. המשפט החשוב ביותר , עליו פניי מופנות בציור אומר- “פזרו אהבה ולא עוינות”. משפט חשוב אחר אשר הוספתי לתוך הדיוקן שלי, הוא של הזמר Tupac Shakur, אשר אומר – “לא משנה מה צבע עורנו, כולנו בני אדם.” שני משפטים אלו ליוו אותי בעבודה זו של פרוייקט- “שונים ביחד” ומלווים אותי בחיי בכלל. השימוש במגוון הצבעים בדיוקני מייצג בעבורי הרמוניה, וכמו שבאמנות אנו משתמשים בצבעים שונים ומגוונים , כך אנו כבני אדם צריכים לקבל את מגוון הצבעים והצורות שלנו בהרמוניה, כי צבע אחד זה משעמם.
תלמידי עמל טכנולוגי ת”א
בית ספר עמל טכנולוגי ת”א נמצא ביפו על הטיילת, קרוב לשעון. בית הספר הוא בית ספר תיכון מקצועי בו לומדים תלמידים מוסלמים, נוצרים ויהודים. במסגרת תכנית המתקיימת זו השנה השלישית, משולבת האומנות עם לימודי מקצועות העברית. השנה, התלמידים התמקדו בנושא “הדיוקן” תוך שיח על המייחד, הדומה והשונה. בעבודה הקבוצתית בחרנו להציג את המארג האנושי והצבעוני שנוצר בשיעורים ומייצג את החברה הרב תרבותית בה אנו חיים. פורמט העבודה האחיד, גודל התמונה הזהה והתרומה השווה של כל אחד ואחד מעשרים ותשעה התלמידים שהיו שותפים ליצירה, חיזקו את ערכה. הציטוט בו בחרנו בעברית ובערבית ” כולנו נולדנו שונים זה מזה ושווים זה לזה” נמצא בתחתית התמונה // שמות התלמידים | כיתה ט’ – אבו דין יוסוף, אבו ריאש מוחמד , אלמגרבי עמראן, אלעטאוונה חמזה, דכה מוחמד, דכה כמאל, זיתוניה חליל, חסונה אחמד, טורק וואל, כתה מוחמד, סורי נידל, סלילה מוסטפא, קורדי עבד רחמן, קנעיר פארס, תרתיר מוסא | כיתה י’ – אבו סייף עבאס, אגוואני יסמאיל, איברהים מוחמד, אלדיב עומר, גחלב אחמד, גחלב אמיר, דכה עבד אל רחמן, זיותי אחמד, כחיל מוסטפא, כרוב מוסטפא, מחאמיד נדים, נחלאווי חאתם, ענבתאווי מוחמד, שרבוש אחמד.
כיתות ט’ ו-י’ מביה”ס עמל טכנולוגי תל אביב
שי גיא-רון
תלמידת כיתה ה’-2 בבית-הספר אושיסקין, תל-אביב
“הציור בהשראת שירו של יונתן גפן האיש הירוק. לכל אחד מאיתנו צבע וגוון שונה. בבית ספרנו משולבים ילדים עם קשיים שונים אבל כשלומדים להכיר אותם מבינים שבעצם כולנו דומים. אני נהנת לשלב ולעזור להם ומבינה שמי שנותן מקבל אהבה בחזרה”.
שחר אשר
כיתה ה’ – ביה”ס ניצנים, תל-אביב //
“ביצירה שלי כל אחד מחלקי הפאזל שונה ומיוחד, אבל לכל החלקים חשיבות זהה כשהם מתחברים יחד. לכן היצירה מדברת למעשה מצד אחד על שונות, אך מצד שני גם על שוויון”.
סעיד ג’בר
כיתה ה’-4 // ביה”ס גולומב, תל-אביב
אני בחרתי את המשפט: “דרכו אינה דרכי ודרכי אינה דרכו”, מפני שאהבתי שכל אחד הולך בשביל אחד ובסוף נפגשים. כל אחד הוא אדם אחר ויש לו דעה משלו ובכל זאת אנחנו יכולים לחיות ולשחק ביחד וליצור דברים חדשים למרות ההבדלים בינינו.
מרים פרץ
כיתה ה’-3′ // ביה”ס גולומב, תל-אביב
הציור שלי הוא על האמרה: “דע לך שכל רועה ורועה יש לו שירה משלו”. רציתי להמחיש שכל רועה הוא מיוחד ויש לו דרך מיוחדת לרעות את הצאן שלו ולאהוב את בעלי החיים שלו בדרך מיוחדת משלו.
מיה שריג
כיתה ו’-1 // ביה”ס ניצנים, תל-אביב
(שם היצירה – ‘שונים ודומים’) – “לכולנו יש עיניים, אך אם נתבונן היטב, נבחין בשונות בעיניו של כל אדם ואדם, בצבע, בצורה ובדוגמא שבגלגל העין. אומרים כי העיניים הם הפתח לנשמה, ולכן בחרתי בהן לקולאז’ שעיצבתי. לקחתי פתגם צרפתי, וכתבתי אותו במרכז גלגל העין, משום שהפתגם אומר כי עינו של החבר היא המראה הטובה ביותר. הפרשנות שלי לפתגם היא, שאם חברך הוא חבר אמת, תוכל תמיד לראות בו חלק ממך, והוא יוכל לראות בנשמתך את עצמו”.
מיה אלדר
כיתה י”א-12 // ביה”ס קמפוס קרית-שרת, חולון
מילים המהוות השראה: “אני פוגשת את עצמי בתוך השני, בתוך עירבוב אנשים וצבעים מגלה את האני. בעולם שלי בחרתי לחבור יחד, להרגיש, להבין, לכבד ולקבל”
ליר בן צבי
כיתה ו’-1 // ביה”ס המשתלה, תל-אביב
כל ילד עבד על פי משפט מנחה אותו הוא הרכיב ברוח השיעורים בנושא, הבחירה בטכניקה של קולאז’ נעשתה ע”י הילדים לאחר חשיבה משותפת.
הסיבה לבחירה – יצירה בקולאז’ משקפת את השוני בין היוצר לבין הדבר הנתון מולו, כמו את הזולת אנו מקבלים את החלקים לקולאז’ כמו שהם ומנסים ליצור הרמוניה של ביחד. חלק מהילדים שילבו עבודה בצבע (עבודת יד) על מנת להבליט את הקונטרסט בין תמונה נתונה מראש לציור שהוא פרשנות אישית של היוצר.
ליעד אוחנה
כיתה ג’ // ביה”ס גולומב, תל-אביב
הציור שלי התבסס על האמרה: “להוציא חבר מהמעגל החברתי זה בדיוק כמו לקרוע שרשרת”. רציתי להמחיש את היחס שצריכה החברה לתת לכל אדם, החברה צריכה לקרב ולא להרחיק מן החברה. ברגע שאדם יוצא מן החברה הוא בודד.
יניר שמולביץ’
בי”ס המשתלה
חן פז
חן מואסיס
כיתה ט’-5 // קמפוס קריית שרת, חט”ב יגאל אלון, חולון
“התמונה שעליה מבוסס הציור צולמה במסגרת מחנה קיץ עם חברי ואת ההשראה לציור קבלתי מהספר ‘I Know Why The Caged Bird Sings’של הסופרת מאיה אנגלו. בספר זה היא מספרת על תקופת ילדותה, גיל ההתבגרות ועד הפיכתה לאישה במציאות של גזענות אכזרית ואלימה כלפי השחורים בארה”ב.לאחר קריאת הספר החלטתי לצייר ציור המתאר שוויון וקבלת האחר, בלי הבדל דת, גזע ומין, בדגש על שוויון לשחורים, לכן בציור ציירתי ילדים ממוצאים שונים בהתאם לתמונה, מלבד הילדה האתיופית, שדמיינתי בהסתמך על הקריאה”. הטכניקה : רישום בעיפרון ואח”כ מעבר על הקווים בעט שחורה. הצביעה נעשתה בשתי שכבות של אקריליק.
דניאל גרינשפון
כיתה ו’-1 // ביה”ס ניצנים, תל-אביב
“הילדה שבציור מתבוננת עצובה במראה, שם היא רואה בבואה של ילדה בתלבושת שונה ממנה, כמוה היא שואפת להראות. התייחסתי בעבודה לנושא של אפליה על רקע של מראה – לבוש, צבע עור, תסרוקת וכד’. בחרתי להעלות את המודעות לנושא המעסיק את הילדים ובני הנוער”.
גילי גרינשפן
כיתה ו’-2 // ניצנים, תל-אביב
(שם היצירה – ‘חברים בכל מיני צבעים’) – “בציור מתוארים שני ילדים השונים זה מזה במראה, אך חולקים ביחד קריאה בספר משותף – “חברים בכל מיני צבעים”. שם הספר מתקשר גם באופן סמלי לשונות בצבעים בין החברים המתוארים בציור. ברקע רואים נוף עירוני של מרכז קהילתי, המסמל חוגים משותפים ופעילות של כלל חברי הקהילה יחד. על גגו מתנופף דגל ישראל, שמסמל את האחדות ואת השונות באנשים הגרים במדינת ישראל”.
ג’ורג’ זראפילי
כיתה ה’ // ביה”ס גולומב, תל אביב
הציור של התבסס על הפסוק “ואהבת לרעך כמוך”, מתוך ספר ויקרא פרק י”ט. הפסוק מדבר על אהבת האדם, כל אדם צריך לאהוב את חברו כמו שהוא אוהב את עצמו ולדאוג לשני ולכבד אותו כמו שהוא רוצה שיכבדו אותו.
גאיה צוקר
בי”ס בבלי-ירושלמי, תל-אביב
אלה מלכה
כיתה ה’-1 // ביה”ס אושיסקין, תל-אביב
היצירה שלי מסבירה את השוני בעולם, את זה שלא כולם אותו דבר, שהעולם מורכב מהרבה אנשים השונים אחד מהשני. ההשראה שלי היא מהסיפור האיש הכחול והאיש הירוק/ יהונתן גפן. כמה שהם שונים אחד מהשני.
נועם גילבר ודור לוי
כיתה ד’-2 // ביה”ס ישגב
על פי התלמידות ההשראה היא התפיסה אין מקום להבדלי דת גזע ומין. כל אדם הוא שונה ועל כולם להיות יחד ושווים. לכן כל האצבעות יחד אך כל אחד שונה במראה שלה. ליצן, רקדנית וטרינר ועוד
תמוז פרג’י-שלום
כיתה ט’-2 // ביה”ס טבע, סביבה, חברה
בעבודה שלי בחרתי להציג את המשפחה והכנתי מעין אילן יוחסין (חלקי) של המשפחה המורחבת שלי, כדי להדגיש את הייחודיות והשוני של כל אחד ויחד עם זאת את הדמיון בנינו.
כל הדמויות ממוצבות בתוך ‘בית’, מציצות מהחלונות של הבית המשפחתי.
השתמשתי בטכניקת ציור/איור, בעפרונות עדינים ובשקפים.
רומי ענבר
כיתה ו’-2 // ביה”ס טבע, סביבה, חברה
ההשראה שלי לעבודה באה מהציור ‘נרקיסוס’ של האמן ‘קרוואג’יו’, בו מצויר נרקיס מסתכל על בבואתו באגם. כמחווה לציור זה השתמשתי בכמה טכניקות (צילום, ציור וקולאז’).
המסר שלי לתערוכה שונים ביחד הוא שכשאתה מסתכל על עצמך אתה נראה שונה ממי שאתה באמת ולכל אחד יש כמה דמויות של עצמו.
אלרואי גבעון
כיתה ד’-2 // ביה”ס טבע, סביבה, חברה
התחלתי לצייר רק את הדמויות, כל דמות בנייר נפרד, גם את המאזנים ציירתי בנפרד.
אחר כך גזרתי את האנשים צבעתי אותם והוספתי את הצל שלהם. לאחר מכן ציירתי וצבעתי את הרקע: אדמה, דשא וצמחים, שמש ושמים.
לבסוף הדבקתי את האנשים ואת המאזנים על דף הרקע.
זה מתקשר לפרויקט “שונים ביחד” בשני מובנים: יש שוויון על המאזנים מה שאומר שגם איש גדול משתווה לילד כמוני.
וכן, שיש המון אנשים זרים ומוזרים המתאספים ביחד על הדף ושכל אחד הוא עולם בפני עצמו וגם חלק מהציור.
ליאב אודיז
כיתה ה’-1 // ביה”ס המגינים, חולון
“כל הדתות שוות בעיניי ואין שום הבדל בינהן. רציתי להביע זאת בציור שלי. צבע כחול – מדינת ישראל, השתמשתי בצבע האדום – כסמל לדת הנצרות והשתמשתי בצבע צהוב – לדת האיסלאם
לכל דת צבע משלה, אבל כולן שוות”.
איתן נורמן
כיתה ו’-1 // ביה”ס המגינים, חולון
“עניין אותי לדעת אינפורמציה לגבי הדתות השונות. קראתי ולמדתי על המאפיינים שלהן. על האיסלאם, נצרות ויהדות. ציירתי את ערי הקודש ואיחדתי אותם – בציור שלי כדי שיהיה שלום . כי אני מאמין בשלום!!”
תלמידי י”ב 4, ויצ”ו רחובות
עזרא סלימאן, שרה אדם, דור לביא, ספי עבדוש
תלמידי י”ב 4 // כיתת אומ”ץ, מגמת אומניות העיצוב, ביה”ס תיכון טכנולוגי ויצ”ו, רחובות
תלמידי כיתה ח’ – בי”ס ביאליק רוגוזין
תלמידי כיתה ח’ // בי”ס ביאליק-רוגוזין
כל אחד מן הדיוקנאות המרכיבים את הפסיפס הקבוצתי נוצר במהלך שלושה שבועות שבהם התבוננו התלמידות והתלמידים במראה בנסיון לזהות את המאפיינים הייחודיים במראה החיצוני שלה. בתחילת התהליך יצרו מתווה כללי ולאחר מכן עבדו בצבע על המתווה החזרה אל בבואתם שבמראה שבוע אחרי שבוע איתגרה את התלמידים עימתה אותם עם מראם אך גם איפשרה להם להכיר ולקבל את יחודם בתוך המרחב של בני גילם כפי שניתן לראות, בחלק מן הדיוקנאות, עיסוק במראה החיצוני היה טריגר לחשיבה מעמיקה על מהות פנימית, על הקשר בין מציאות ודמיון ובין אמת לפנטזיה.
את הפרוייקט הנחו הסטודנטים עמית שפירא, אלעד דגן, חופית מרקו ועדי ארגוב מן המחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים
שמות התלמידים: איריס בוטס, דניאל טרגה, ויקה פרוקופנקו, יעל מרטינז, ירושלים הדש, מקסין גייטה, סוחרוב דג’נווב, סטפני טבוקול,סלין ארגול, קתרין סלפונן, רשף בוגל, שאקיר אדם.
גולן סינג, אנדרסון קטניו ואביב דלגו
כיתה ט’ // ביה”ס ביאליק-רוגוזין, תל אביב
נטע פרנקו
כיתה יא’ // ביה”ס עירוני ה’, תל אביב
ללא כותרת, צילום
אוריאל רוזנברג
אלי ספיר
כיתה ח’ // ביה”ס עירוני ה’, תל אביב
ללא שם, רישום בעיפרון על נייר, 35 על 50 ס”מ’
נופר המאירי
כיתה ו’-2 // ביה”ס המגינים חולון
דנה טחן
כיתה ו’ // ביה”ס נוף ילדות, תל מונד
אחות לרוני, מאיה ושירה.
דנה אוהבת מאד לצייר והשנה התחילה ללמוד ציור במסגרת המתנ”ס בתל מונד.
שרון קרוצקוביץ
כיתה י”א-1 // עירוני ה’, תל-אביב
ללא כותרת, צילום מבוים.
אור אילנה משיח
כיתה ה’-2 // המגינים, חולון
ההשראה לציור שלי: לאור מקרה שקרה בכיתתי עם ילדה שעשו עליה חרם בכיתה, רק בגלל צבע עורה.
קו מחשבתי הוא: שהצבע לא משנה. כולנו שווים. בלי הבדלי דת וצבע.